The Status of Former Jewish Assets in Judea and Samaria - Hebrew

February 2019 by Russell A. Shalev in Hebrew

נייר עמדה זה בוחן את מעמדם של נכסים ביהודה ושומרון אשר היו בבעלות
יהודית פרטית ערב הפלישה הירדנית. בשנת 1948 הם נתפסו בידי ירדן והיום,
תחת שלטון ישראל, הם מוחזקים על ידי מדינת ישראל כ'רכוש ממשלתי
ירדני'. מסמך זה טוען, בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון בעניין ולירו
)Valero )בשנת 2011 ,כי מבחינה משפטית, לישראל מותר, והיא אף צריכה,
להשיב רכוש זה לבעליו הקודמים, בהסתמך על הטענות הבאות:
• הכרה ברכוש יהודי מוחרם כרכוש ממשלתי ירדני היא הפרה של
עיקרון oritur non jus injuria ex' – מעוולה לא תצמח זכות'.
השתלטות ירדן על הנכסים הייתה בלתי חוקית ונעשתה כתוצאה
מתוקפנות ירדנית וסיפוח השטח שלא זכה להכרה בינלאומית, על כן
יש לראותה כחסרת תוקף.
• רכוש יהודי ביהודה ושומרון הוא בבחינת generis sui – תופעה
היסטורית-משפטית ייחודית, ואינו תלוי במענה מקביל לבעיית
הפליטים הפלסטינים. בניגוד להשבת הרכוש היהודי ביהודה
ושומרון, השבת מיליוני פלסטינים לתחומי ישראל אינה פתרון צודק
או ישים.
• התניית החזרת הרכוש היהודי במענה לתביעות ערביות מקבילות
תטשטש את ההבחנה בין תוקפן לקורבן. משברי הפליטים, הן היהודי
הן הערבי, נבעו מתוקפנות ערבית בישראל ב-1948 .
• הניסיון של מדינת ישראל בירושלים מראה כי השבת רכוש יהודי לא
תפתח את השער למבול של תביעות ערביות. עשרות שנים של תביעות
להשבת רכוש יהודי בירושלים אף לא מנעו דיונים על חלוקה אפשרית
של העיר בין ישראל ובין הפלסטינים ועל הקמתה של מדינה פלסטינית
עתידית.
• לישראל יש מחויבות היסטורית ייחודית להשבת הרכוש היהודי
המוחזק. כשם שמדינת ישראל רואה עצמה מחויבת לתבוע חזרה את
הרכוש היהודי שהוחרם בתקופת השואה באירופה או רכוש שהופקע
מיהודים בארצות ערב, כך היא גם אחראית לרכוש יהודי בארץ ישראל
שהופקע.
לסיכום, ממשלת ירדן נושאת באחריות לנזקים שנגרמו ממעשיה
התוקפניים. בעוד ישראל אינה יכולה ללחוץ על ירדן לפצות באופן מלא על
הנזקים שהיא גרמה, ביכולתה להשיב את הנכסים שהוחרמו לבעליהם
המקוריים, ועליה לעשות זאת.